נתונים שפרסמה לאחרונה עמותת ער”ן חושפים שלרפורמה המשפטית השפעה נוספת, מדוברת הרבה פחות, על החברה הישראלית: לחץ וחרדה. אם להעריך לפי ממדי ההתנגדות הציבורית לרפורמה,

מלחמה זה נורא. ההשלכות הנפשיות שלה הן מצלקות, ובלי עזרה, לא תמיד אפשר להמשיך הלאה. לכן בתוך כל הדרמות (הלא מעטות) שישראל חווה כרגע, אנחנו

ש’ ו-י’ הם זוג הורים צעירים מגוש עציון עם עבר של שימוש בסמים ואלכוהול, פגיעות מיניות ואלימות. בגיל 18 הם התחתנו, ותוך שנתיים גם הביאו

השימוש של תעסוקה ככלי שיקומי הוא שפה שהולכת ומתרחבת בעשור האחרון, מתוך הבנה שתעסוקה היא משהו שממלא בני אדם הרבה מעבר לשעות והצורך להשתכר. וממילא,

על נוער בסיכון מדברים הרבה, אבל יש בקטגוריה הזו אוכלוסיה שנמצאת “מתחת לרדאר”: הורים צעירים בסיכון. אלה הורים מרקעי סיכון שונים שנמצאים בשלב המוקדם של

האמת שכשהרב חיימזון, מפקח חינוכי בתלמוד תורה, שמע לראשונה על תכנית ‘אל הנפש’, הוא דיי נרתע. מעורבות של פסיכולוגים? טיפולים רגשיים? זה היה עולם זר,

צוות אסטרטגיה בתחום בריאות הנפש שלנו שמח להיפגש אתמול עם ח”כ מיכל וולדיגר כדי לבחון ולדון בהמשך שיתופי הפעולה איתה בנושא. תודה על הפגישה! מצפים

תכנית ‘׳אל הנפש׳ פיתחה מודל ייחודי ליצירת תשתית בית ספרית תומכת ומקדמת רווחה רגשית. המודל כולל מרכיבים של הקניית ידע וכלים לצוותי החינוך לצד הנגשה

לבנות קשר זוגי בריא זה יותר חשוב מלפתור בעיית פסיכומטרי, אז למה דווקא את זה אנחנו משאירים לילדים לגלות דרך ניסוי וטעיה? תכנית ‘לפידות’ שלנו