הדיווחים האחרונים על פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, הנמנעים מטיפול בילדי עוטף עזה בשל מורכבות המקרים, מהווים שיא חדש במשבר בריאות הנפש הפוקד את ישראל.
כבר לא רק המחסור במטפלים, עליו הורגלנו לשמוע בשנים האחרונות.
לראשונה, קושי מקצועי מהותי להתמודד עם חומרת המקרים. התוצאות מטרידות: ילדים ובני-נוער במצבים נפשיים קשים נותרים ללא מענה טיפולי. בעוד שברור שהפתרון לבעיית התורים וכח האדם אינו בטווח הנראה לעין, לאתגר הטיפולי ניתן לסייע באופן מיידי, ודווקא מכיוון בלתי צפוי: בתי הספר.
המענה הציבורי לא מספק
כדי להבין איך הגענו למצב הזה, לא ניתן להתעלם מהמציאות הבלתי-נסבלת שכפתה המלחמה על המטפלים. קופות החולים – האמורות לספק שירותי בריאות נפש בקהילה – נמנעו מהרחבת סל שירותיהן, והסתפקו במתן שלוש שיחות טלפוניות לתמיכה רגשית. במקום להזרים כספים למערך בריאות הנפש המדמם, משרד הבריאות נקט בצעד תמוה כשניסה לגייס מטפלים בהתנדבות- ונכשל בכך.
גם הסיוע של ארגוני החברה האזרחית, דוגמת ער"ן ומרכזי החוסן, היה אמנם חשוב והכרחי אך לא היה בו די כדי למלא לצרכים בשטח, במיוחד לא בטווח הארוך. כך, מי שבמשך שנים סבלו מעומס חריג של עבודה בשל מחסור בתקציבים ובתקנים, מצאו עצמם בבת אחת מול גל חדש וחסר תקדים של מטופלים במצבים קשים, ואין זה פלא שרבים מהמטפלים התקשו לתפקד ורבים מהזקוקים לטיפול נותרים ללא מענה.
המשבר משפיע במיוחד על ילדים ובני נוער. לפי הערכות שפרסם לאחרונה איגוד רופאי הילדים, 90% מהילדים שפנו למרפאות קופות החולים ולבתי החולים מדווחים על תסמיני חרדה בעקבות המלחמה. בתי ספר ומרפאות ילדים מדווחים על עלייה בבעיות הקשורות ללחץ, כאשר אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש רואים עלייה במקרים חמורים הזקוקים להתערבות מיידית.
המחסור הזה מאתגר במיוחד לאור האופי המורכב של המקרים שבהם מעורבים ילדים ובני נוער בעיקר ביישובי עוטף עזה, אך גם בערים נוספות הנמצאות בטווח הירי של ארגוני הטרור. שירותי הפסיכולוגיה החינוכית הציבוריים, למרות היותם ספק משמעותי של שירותי בריאות הנפש לנוער, נאבקים לעמוד בדרישות המוגברות.
זהו מצב חירום, המחייב פעולה מיידית. אין זמן להמתין להגעת תקציבים, לתוספת תקנים ולהחלת סטנדרטים חדשים למערכת בריאות הנפש. אלו – כולם – כשלים שיש לתקן לאלתר במערך בריאות הנפש ואסור להתפשר על לא פחות מכך. עם זאת, לנוכח הצורך המיידי במענה, נדרשים אפוא פתרונות יצירתיים ודחופים בתוך המסגרת הקיימת. פתרונות אלה חייבים למנף משאבים, כוח אדם ותשתית קיימים כדי לספק טיפול נפשי יעיל בזמן.
מערכת החינוך כגלגל הצלה
דווקא מערכת החינוך התגלתה כשחקן פוטנציאלי בתרחיש שכזה. כמי ששוהים בהם 6-8 שעות מדי יום, בתי הספר מתגלים כאחד המקומות היציבים ביותר כיום בשגרת היומיום של התלמידים. המגע הישיר והקבוע ביניהם למורים מאפשר לצוות החינוכי לאתר בכיתה בעיות באופן יומיומי ולזהות אצל תלמידים קשיים רגשיים ונפשיים או שינויי התנהגות חריגים.
אחת הדרכים שבתי הספר יכולים למלא תפקיד מכריע בהקלה על העומס והתורים הארוכים לטיפול במערכת הציבורית היא באמצעות שילוב מודלים של טיפול קבוצתי. כיתות הלימוד יכולות לשמש פלטפורמה לתמיכה רגשית ונפשית באמצעות מפגשים קבוצתיים לצורך מתן תמיכה רגשית ומענה למצוקות. באפשרות טיפול זה לספק סביבה בטוחה ומוכרת לתלמידים לחקור את רגשותיהם, ובכך להוביל להפחתת הסטיגמה הקשורה לטיפול נפשי.
התלמידים לומדים אסטרטגיות התמודדות וכישורי בניית חוסן בסביבת עמיתים תומכת, מטפחים תחושות קהילה, חוסן ושייכות. כל אלה עשויות לחזק את מצבם הנפשי ולשפר את תפקודם. במקביל, מורים ויועצי בית ספר, המהווים דמויות מוכרות בחיי התלמידים, נמצאים בעמדה טובה לזהות סימנים מוקדמים של מצוקה נפשית, מה שמאפשר זיהוי והתערבות מוקדמים, כולל הפנייה במקרה הצורך להמשך טיפול פרטני.
כדי ליישם מודל זה ביעילות, מחנכים זקוקים להכשרה מקיפה כדי לזהות סימנים של מצוקה רגשית וללוות תהליכים נפשיים של תלמידיהם, בין אם במסגרת קבוצתית או פרטנית. בנוסף, נדרש שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שיכולים וצריכים להשתלב כמנחים מפגשים קבוצתיים שכאלה. שילוב חינוך לבריאות הנפש בתכנית הלימודים, שיתוף ההורים בתהליך והקמת סביבה בטוחה וסודית בבתי הספר חיוניים גם הם להצלחת התהליך.
יש להדגיש, הטיפול הקבוצתי אינו תחליף למצבים נפשיים מורכבים. אלה יהיו חייבים בהתערבות פרטנית אינטנסיבית של אנשי מקצוע. ברור ששיטה זו גם אינה הפתרון היחיד למערך המדמם של בריאות הנפש. עם זאת, בכוחה לשמש כלי עזר זמני ויעיל למצוקה המיידית הקיימת בתקופה זו בקרב אלפי ילדים ובני-נוער. בתקופה מורכבת זו, הדבר יכול להוות שינוי דרמטי עבור רבים.
מערכת החינוך הישראלית יכולה למלא תפקיד מרכזי בהפחתת ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר על הדור הצעיר על ידי אימוץ שיטת הטיפול הקבוצתי. ההתמקדות בהתערבות מוקדמת, חינוך ותמיכה במסגרת בית הספר יכולה לתרום באופן משמעותי לרווחת התלמידים ולטפל ביעילות במשבר בריאות הנפש בקרב ילדים בני נוער. בתי ספר שישכילו להכיר בדחיפות של מצב זה וינקטו פעולה מהירה ונחרצת יספקו מגדלור של תקווה וריפוי לדור העתיד של החברה.
צופיה חדד, מנהלת תכנית 'אל הנפש'
