הכל התחיל כשפולינה, אלמנה חד הורית ל-4 ילדים פנתה לשותפינו המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, וסיפרה להם שבקשתה לסיוע בדיור ציבורי נדחתה.
הנימוק שקיבלה היה שההכנסות שלה נחשבות גבוהות, כי קצבאות השארים שילדיה מקבלים נכללו בחישוב שלהן.
כשהקליניקה בדקה את הנושא לעומק, התברר שכאשר אלמנים ואלמנות מבקשים סיוע בדיור ציבורי ממשרד השיכון, קצבת השארים שילדיהם מקבלים אכן נכללת בתוך חישוב ההכנסות שלהם, ולכן הם מוגדרים כבעלי הכנסה גבוהה ונמצאים לא זכאים לסיוע.
וכאן התחיל מאבק ממושך בן 5 שנים שבסופו ההצלחה המשמחת.
כשהנושא הועלה ע"י הקליניקה בדיון אצל חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן בועדה לקידום האישה, החליט משרד הבינוי והשיכון לשנות את עמדתו ולהפסיק לכלול את קצבת השארים בחישוב ההכנסות.
תודה לעוה"ד ולסטודנטים הנהדרים מהמרכז הקליני על השותפות במאבק הארוך (5 שנים!!) והחשוב!
