ש' ו-י' הם זוג הורים צעירים מגוש עציון עם עבר של שימוש בסמים ואלכוהול, פגיעות מיניות ואלימות.
בגיל 18 הם התחתנו, ותוך שנתיים גם הביאו שני ילדים לעולם.
כמו שאפשר להבין, ל-ש' ו-י' מעולם לא היה מודל הורות תקין, והבעיות – באופן לא מפתיע – לא איחרו לבוא.
תקופה ארוכה של בעיות בזוגיות, קשיים בהורות ואפילו ניתוק וחרדה הביאו אותם למסקנה שהם צריכים עזרה.
ש' ו-י' הם ברי מזל, כי הם הגיעו לתכנית 'צעדים ראשונים' של 'אורים' וקיבלו סיוע עמוק ומקיף שהעלה אותם ואת ההורות שלהם על דרך המלך.
אבל לעומתם, כמות עצומה של הורים בסיכון לא מקבלים את העזרה שהם זקוקים לה בזמן, מהסיבה הפשוטה שאין תכנית לאומית סדורה לזיהוי הורים בסיכון.
אלה הנתונים: רק 37% מההורים בסיכון בישראל מוכרים לשירותי הרווחה (!!).
מה ההשלכות של חוסר איתור והתערבות בזמן?
מעבר בין דורי. מעגל שלא נגמר.
יש לנו תכנית בשותפות עם קרנות הביטוח לאומי שאנחנו מפעילים כבר תקופה, כי אנחנו מאמינים שצריך ואפשר לקטוע את המעגל הזה.
התוצאות שלה ושל המחוון שפיתחה כדי לאתר את ההורים מבטיחות במיוחד.
זה משמח – וגם מחייב:
אם אפשר, אז צריך שיהיה לכולם.
חייבים שתהיה תכנית מקיפה ומוסדרת לאיתור הורים בסיכון בזמן, והתאמת התערבות שתעלה אותם על דרך המלך בזמן.
לכתבה המלאה ב'מעריב' לחצו כאן.
