כשהיה בן 22, החליט מנחם לפנות ללימודים אקדמיים. כיום, קרוב לעשור לאחר אותה החלטה, מנחם משמש כראש צוות פיתוח במערכת 'ממשל זמין' במשרד ראש הממשלה.
פגשנו לשיחה קצרה את בוגר התוכנית מנחם כהן (31), אב לשניים, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב במרכז האקדמי לב ותואר שני בניהול טכנולוגיות במכללת HIT חולון, המשמש כיום כראש צוות פיתוח במערכת 'ממשל זמין' במשרד ראש הממשלה, אשר הסכים לחלוק אתנו את סיפור דרכו לאקדמיה ואל לב ליבו של תחום ההיי-טק הישראלי.
ספר לנו מעט על המסלול שעשית כל הדרך לאקדמיה?
"אני בוגר ישיבות תורת רפאל ועטרת ישראל, אבל גם לאחר מספר שנים בישיבה ידעתי שאני רוצה ללמוד ולא לעסוק בעבודת כפיים. באחד הערבים בהם למדתי בישיבה, בהיותי בן 22, קראתי בגמרא כי מקום בו יש פרנסה ושפע, הוא מקום שכולם יהיו אוהבים וטובים האחד לשני, ואילו במקום של חוסר לעולם יהיו מריבות. באותו רגע גמלה בי ההחלטה לעשות שינוי ולהתחיל ללמוד, וכבר למחרת נרשמתי למכינה במרכז האקדמי לב.
משפחתי והסביבה מאד חששו, שכן הדבר לא היה מקובל או נפוץ באותה התקופה, אבל החלטתי להירשם בכל זאת. סבא שלי, שהיה מהנדס בטכניון, תמך בי לאורך כל הדרך והיה לי להשראה".
כיצד הייתה עבורך ההשתלבות בלימודים?
"השנים הראשונות היו מאד מאתגרות ועמוסות. היה לי סדר יום מטורף, שכלל לימודי בוקר בישיבה, לימודים מהצהריים עד שמונה בערב במרכז האקדמי לב, ולאחר מכן לימודי סדר ג' בישיבה עד חצות הלילה. בסוף השנה השנייה ללימודי התואר אף התארסתי. היות ולא היה לי מעגל תמיכה משפחתי ולאור הלו"ז העמוס, לא הייתה לי אפשרות להחזיק את עצמי מבחינה כלכלית, ולימודיי התאפשרו הודות לידידות טורונטו שתמכו בי. למרות הקושי, הרגשתי באותה תקופה שאני מאד ממוקד ומתקדם מדי יום בצעדי ענק, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה אקדמית. חשתי תחושת סיפוק ומיצוי אדירה".
באילו קשיים נוספים נתקלת?
"כבר בלימודים במכינה הרגשתי פער תרבותי גדול מבחינה לימודית, שהיה לא פשוט לגשר עליו. דרישת הנוכחות, המבחנים וצורת הלמידה, היו שונים מאד מהלימודים בישיבה ודרשו הסתגלות. על כל אלה יש להוסיף את העובדה, שתחילה גם חששתי לחלוק ולספר לסביבתי על הלימודים, מה שהקשה גם כן. אולם, ככל שחלף הזמן, ממש הרגשתי את השינוי החברתי בחברה החרדית – כיצד ההסתכלות על מי שבוחר ללמוד באקדמיה משתנה, והופכת נקודת זכות ולא מכשול. גם מבחינת כמות ואופי הסטודנטים החרדיים היה ניתן לראות שינוי משמעותי. במרוצת הזמן נוספו יותר סטודנטים חרדים רווקים, שזה משהו מאד חשוב לדעתי".
למה בחרת דווקא בתחום מדעי המחשב?
"תחילה תכננתי ללמוד חשבונאות, היות ואני טוב במספרים. בנוסף, תחום מדעי המחשב נשמע לי מקצוע מנותק, שהעוסקים בו כל היום מול המחשב. היות ואני אדם מאד חברתי וחשובה לי מעורבות ואינטראקציה עם אנשים, חשבתי שפחות יתאים לי. אולם, מבחני מיון והתאמה שעשיתי העלו שהמקצוע המתאים לי ביותר, בפער גדול משאר המקצועות, הוא מדעי המחשב. עובדה זו לצד פוטנציאל ההשתכרות הגבוה יותר בתחום המחשבים, הכריעו את הכף וכיום אני מברך על הבחירה".
מה היו צעדיך הראשונים בעולם התעסוקה?
"חודשיים לאחר סיום לימודי התואר, התחלתי לעבוד כמפתח בחברת אל-על. בהתחלה היינו רק שני חרדים, ועבור החברה זה היה חדש בדיוק כמוני. החשש להיות מוקף באנשים חילוניים גרם לי קצת להסתגר, אומנם ככל שחלף הזמן הרגשתי שאני עושה קידוש השם. עמיתיי לעבודה שאלו והתעניינו והיה חיבור מאד טוב, וגם לאחר שעזבתי נותרתי איתם בקשר".
ספר לנו קצת על העבודה במשרד ראש הממשלה
"אחרי שנתיים באל-על, התחלתי לעבוד כמתכנת במערך החדשנות של "ממשל זמין". הייתי מהיזמים והמקימים של פרויקט אזור אישי "myGov", שבו כל אזרח יכול לראות את המידע הקשור אליו מבחינה ממשלתית, כולל שירותים למיניהם. אחרי מספר חודשי פיתוח, הפכתי לראש צוות של הפרויקט, וכיום אני עוסק בפיתוח, תכנות ואפיון. אני מאד מרוצה וחושב כל הזמן קדימה, איך לקדם את עצמי, כאשר תחום הניהול מאד מדבר אליי".
איזה טיפ תוכל לתת לסטודנטים ולבוגרים שלנו?
"לא להתייאש, להחזיק בציפורניים ולסיים את התואר בכל מחיר, גם אם קשה. חשוב להסתכל על התמונה המלאה, ולא רק על הסמסטר הנוכחי. בסוף, התגמול אינו רק כלכלי, אלא מעניק גם תחושה של סיפוק וביטחון עצמי. לפני 10 שנים לא הייתי מאמין שאגיע לאן שהגעתי. זה היה החלום שלי, אבל לא האמנתי שזה אפשרי. אולם הדברים התגשמו וקרו בדיוק כפי שחלמתי, גם רוחנית וגם מקצועית. אני לומד דף יומי, מתפלל, מאד מרוצה מבחינה מקצועית ומבלה עם המשפחה והילדים. אין יום שאני לא שמח על ההחלטה ללמוד באקדמיה, זה קידם אותי ואת חיי בצורה שלא תשוער".
