לאחרונה פורסם דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, ממנו עולה כי לא פחות מ-43% מהמשפחות החרדיות חיו מתחת לקו העוני ב-2018. הנתון העגום הזה משתלב עם ממצא נוסף בדוח, ולפיו אשתקד חלה גם ירידה חדה בשיעורי התעסוקה בקרב חרדים. זאת בניגוד לעלייה בתעסוקה שנרשמה בקרב רוב משקי הבית, אשר בראשם עומד מפרנס צעיר. מדובר באכזבה, במיוחד מכיוון שהנתונים האלה מגיעים בתום תקופה של השקעת משאבים ויישום תוכניות ממשלתיות לשילוב חרדים בהשכלה גבוהה ובתעסוקה. זה הזמן להפיק לקחים לקראת ההמשך.
כדי לזהות במדויק את הבעיה יש לברך קודם כל על ההחלטה של ממשלת ישראל להשקיע בהכשרות מקצועיות כמפתח לשילובם של חרדים בשוק העבודה. כידוע, השתלבות במשרות איכותיות מובילה לירידה בשיעורי העוני, ולכן טוב עשתה המדינה כשהובילה בשנים האחרונות תוכניות לעידוד לימודים אקדמיים ולהכשרות מקצועיות עבור האוכלוסייה החרדית, ובמיוחד בקרב גברים חרדים. אלא שדוח העוני הבהיר כי אין די בתוכניות ובהכשרות האלה כדי להבטיח השתלבות במשרות המייצרות הכנסה ראויה – משרות המעלות את משפחת העובד מעל לקו העוני.
ההכשרות המקצועיות במתכונתן הנוכחית אינן מקנות מיומנויות חיוניות בשוק העבודה המשתנה ואינן כוללות ליווי ותמיכה ביום שאחרי ההכשרה. במילים אחרות, ההכשרות מספקות אמנם ידע טכני ומקצועי, אך לא מעניקות כלים בתחומים שנחשבים כיום קריטיים בעיני מעסיקים. תחומים אלה כוללים, בין היתר, אוריינות טכנולוגית, חשיבה עצמאית, עבודת צוות, תעדוף משימות, ניהול לוחות זמנים וסדרי עדיפויות, וניווט יחסי עבודה עם עמיתים ועם מנהלים. מדובר במיומנויות הנרכשות לרוב באמצעות צבירת ניסיון מעשי, אך רוב הגברים החרדים יוצאים לעולם התעסוקה ללא ניסיון קודם. איש לא מכין אותם לציפיות מהם, איש אינו מסייע להם בקבלת החלטות קריירה ובגיבוש הזהות המקצועית הייחודית להם, ואיש גם לא תומך בהם בתהליך ההשמה והקליטה.
מהו הפתרון? לצד המשך התמיכה בהכשרות מקצועיות, על המדינה להקנות למשתתפים ידע עדכני לגבי התמורות בעולם התעסוקה ולספק להם כלים מעשיים כדי להתכונן לשינויים הללו. במסגרת זו, יש להקנות מיומנויות כמו חשיבה עצמאית, עבודת צוות, יצירתיות ועוד.
נתן קנדלר, סמנכ"ל קרן ידידות טורונטו
